הוא הולך!

כמה שאני שמחה שאני איתו ואני זוכה לראות את כל הפעמים הראשונות!
מי היה מאמין שגם בילד השני אני אתרגש כל כך מכל דבר חדש?

אז מזה תקופה ארוכה הוא הולך בעזרת דברים ומאתמול ממש מעז ללכת מרחקים.
כמה שזה יפה שמגור קטן חסר אונים,שלכל מקום הייתי צריכה להרים
הוא הפך לילדון עצמאי-הגוף המדהים שלו אומר לו להתרומם וללכת.
כולם כל הזמן אמרו-"מתי הוא ילך?" והילדון שעוד לא בן שנה וחודשיים חיכה
חיכה שירגיש בטוח לשחרר והנה זה קרה.
התהליך הזה של הפיכה מ"גולם" לפרפר כל פעם מדהים אותי מחדש.
זכיתי בכך שאני איתו ורואה את הכל.
אז מזל טוב להולך הקטן שלי,כמה מהר אתה גודל....חכה רגע ותן לי להנות!