רשומות פופולריות

יום רביעי, 6 ביולי 2011

תרבות הצריכה

גרנו במרכז הארץ.
היו לנו כבלים,קולנוע זמין,קניונים,ג'ימבורי ועוד ג'ימבורי ועוד משחקייה עם משחקי וידאו.
שום דבר לא סיפק את הילדים,סף ריכוז נמוך,הטלוויזיה על שלל ערוציה לא היתה מספקת,עוד ערוץ להחליף,
 עוד תוכנית לראות סף הגירוי היה מאוד גבוהה,חשיפה לאלימות בכל עבר.
כל יום לצאת מהבית,לשרוף כסף,לבלות זמן בעשיה של משהו שהוא אנחנו מול מכשיר חשמלי ולא אנחנו אחד עם השני.
ואז שינינו את חיינו ועברנו לצפון.
כולם מתפלאים ושואלים-למה עברתם לצפון??
אז כן,עברתי לגור בין הרפת לבין הסוסים,אין לי קולנוע פה,יש פה ג'ימבורי אחד,הקניון כמעט וריק.
אבל החופש הזה..........
התחושה שהילד שלי יוצא לבד מהבית,משוטט לו בחצר,רץ עם הכלבה החדשה שלו,אוסף חרקים ומרגיש ביטחון
שהוא רוצה לראות טלביזיה ופתאום הדי וי די מספיק,לא צריך גירוי גבוה בכדי לעניין אותו,יש בריכה במרחק דקה הליכה
יש נחל טבעי מדהים במרחק 10 דקות נסיעה.
אז נכון,אין לי פה סופר זמין,אין לי פה חברה מי יודע מה (עדיין) ואני לא בטוחה מה יהיה,אבל אני יודעת שיהיה טוב.
כשאני רואה אותם כל כך רגועים,בטוחים ומאושרים,איך לא?
תמיד חשבתי שטוב לנו שאנחנו עושים המון ביחד ובבועה שחיינו בה באמת היה טוב,אבל רק עכשיו כשענני זיהום האוויר  התפוגגו אני רואה שלא צריך הרבה כדי שיהיה לך טוב בחיים.
מעט תבלינים בגינה,עץ תפוחים,בריכה וילדים מאושרים.